זה די מובן מאליו שהבקטריות שחיות אצלנו במעיים משפיעות על התזונה היומיומית ועל הבריאות הכללית שלנו אבל מה שלא כל כך מובן הוא שהבקטריות האלו שחיות במעיים משפיעות גם על המוח שלנו.

מדענים בעבר סברו שזה בלתי אפשרי שלבקטריות יש גישה למוח, אך כיום הם יותר מבינים את הטעות הגורלית הזו.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים כל מיני סוגי קשרים בין הבקטריות במעיים למוח. למשל, איך לחץ משפיע על בקטריות שנמצאות במעיים, למי מאיתנו לא הייתה אי נעימות בבטן אחרי ראיון עבודה או סיטואציה מלחיצה כזו או אחרת.

החוקרים גם מתחילים להבין איך הבקטריות במעיים משפיעות על ההתנהגות היומיומית שלנו…

"המוח השני"

במשך עשרות שנים מדע הרפואה חוקר את מערכת העצבים המעית (ENS) ויחסי הגומלין שלה עם מערכת העצבים המרכזית. מערכת העצבים המעית היא רשת עצומה שמתפשטת על כל דרכי העיכול
ומורכבת ממעל 500 ניוטרונים ששולטים על המעי שלנו, יש שקוראים לה "המוח השני".

מערכת זו מחוברת למערכת העצבים המרכזית דרך העצב התועה שהוא תיאורטית, "הכביש המהיר" מהמעי ישירות למוח, ולמרות כל זאת מדענים סברו שהבקטריות לא יכולות להשפיע על המוח שלנו וזאת בגלל "מחסום דם המוח", שמטרתו היא הגנה על המוח מפני וירוסים, מזהמים ושמירה על הנוזל שבו נמצאים הנוירונים.

תפקידו של מחסום דם המוח קריטי מאוד לחיינו, כי לעומת זיהום על העור שאנו יכולים לרפא בעזרת תכשירים כאלה ואחרים, זיהום במוח יכול לגרום לנזק בלתי הפיך, פגיעה בהולכה העצבית כולה ואפילו לגרום למחלות קשות.

ממחקרים פורצי דרך שנעשו בשנים האחרונות אנו מבינים את השפעת הבקטריות במעי על פעילות המוח וזה משנה לחלוטין את ההבנה שלנו על "מחסום דם המוח" ובקטריות המיקרוביום.

הבקטריות שנמצאות במעי מייצרות סוגים שונים של מולקולות וכימיקלים לתוך גופינו ולמרות "מחסום דם המוח" אנו מגלים שכימיקלים האלו אכן מגיעים ומשפיעים על המוח!

ניקח לדוגמה את הסרטונין שהוא מוליך עצבי שנמצא במוח וידוע בהשפעתו על מצבי הרוח שלנו ולמרות שפעילותו העיקרית היא במוח רובו בכלל לא מיוצר במוח וכ- 80% ממנו מיוצר בכלל בקיבה והבקטריות במעיים משפיעות על כמות הייצור שלו. לכן אם נשנה את כמות הבקטריות שמשפיעות על ייצור הסרטונין במעיים נוכל להשפיע על פעילות המוח וההרגשה הכללית שלנו.