רוב האנשים לא מבינים את זה, אבל מה שהם אוכלים וכיצד הם חיים משנה את האיזון של חיידקי המעיים שלהם.

מחקרים חדשים יוצאים מדי יום כדי לענות על הקשר בין חיידקי המעיים לבין בריאות האדם. המסקנה ברורה: אם אתה יכול לשנות את איזון החיידקים בבטן, אתה יכול לשנות את החיים שלך. אבל איך יודעים בכלל אם משהו לא בסדר עם החיידקים הבטן מלכתחילה? וחשוב יותר, מה אפשר לעשות בקשר לזה?

1. בעיות עיכול

בעיות עיכול הן כנראה הסימפטום הראשון לחוסר איזון במערכת המעיים. רופאים רבים ירשמו תרופה הנוגדת רמות חומצה גבוהות על מנת לעזור לאנשים להתמודד עם הבעיה. אבל התרופה תטפל זמנית בסימפטום ולא בגורם לבעיה… חוסר איזון בקטריאלי במעיים, או בשפה פשוטה – מצב בו כמות של חיידקים פתוגניים עולה בהרבה על כמות של חיידקים ידידותיים (פרוביוטיים)

אם אתם מתמודדים עם אחת מהתופעות הבאות, סיכוי גבוה שמערכת העיכול בגופכם אינה מאוזנת:

• נפיחות בבטן
• גזים או מטאוריזם
• תסמונת המעי הרגיז
• צרבת עלייה של חומצות קיבה בוושט
• עצירות – תדירות יציאות נמוכה משלוש בשבוע או יציאות הכרוכות במאמץ
• שלשול – אינו מחלה אלא אלא תסמין של מחלות שרובן נגרם עקב זיהום בקטריאלי

2. דיכאון וחרדה

תאמינו או לא, מיקרופלורה לא מאוזנת יכולה להשפיע ישירות על מצבכם הנפשי. אם אתם מרגישים ערפול, דיכאון קל או חרדות יום יומיות יתכן שהאשמה בחיידקי המעיים שלך.

בריאות המעיים יכולה להשפיע על בריאות המוח! זה נכון. מדענים שבודקים את הקשר בין המוח "הראשון" למוח "השני" (מעיים) גילו במחקרים אחרונים כי חיידקי המעיים מייצרים מוליכים עצביים (נוירו-טרנסמיטורים).

3. אנטיביוטיקה, ויטמינים ומינרלים

אנטיביוטיקה היא אחת מהחידושים הגדולים ביותר של הרפואה המודרנית, אבל שימוש באנטיביוטיקה יכול ליצור בעיות המעיים.  האנטיביוטיקה תחסל את החיידקים הרעים, אבל ללא יכולת הבחנה, היא תחסל גם רבים מהחיידקים הידידותיים בגוף ובמעיים בפרט.

מעיים בריאים משחקים תפקיד חשוב כשמדובר ביצור וספיגה של ויטמינים ומינרלים. כאשר המיקרופלורה מאוזנת, הגוף שלך יספוג ברמה גבוה את כל הוויטמינים והמינרלים החיוניים לו:

• ויטמין D
• ויטמין K
• ויטמין B12 ו- B7
• מגנזיום

אז מה אפשר לעשות?

עם קצת מודעות, מעט ידע ו-2 פעולות חכמות, ניתן לרפא מהשורש את הסימפטומים הנובעים מחוסר איזון בחיידקי המעיים.

המתכון לבטן רגועה ומעיים בריאות  הוא פשוט הקפדה על הדברים הבאים:

1. המנעות ממאכלים לא טריים, חומרים משמרים וצבעי מאכל
2. הוספה לתפריט היומי מזונות המכילים פרוביוטיקות, מוצרי חלב מוחמצית כמו ביו-יוגורט או ביו-קפיר

זה לא יקרה בן לילה, אבל טיפול במערכת המעיים שלך עשוי להיות הצעד הראשון לגוף בריא, מערכת עיכול תקינה ואיכות חיים טובה יותר.

[layerslider id="2"]

זה די מובן מאליו שהבקטריות שחיות אצלנו במעיים משפיעות על התזונה היומיומית ועל הבריאות הכללית שלנו אבל מה שלא כל כך מובן הוא שהבקטריות האלו שחיות במעיים משפיעות גם על המוח שלנו.

מדענים בעבר סברו שזה בלתי אפשרי שלבקטריות יש גישה למוח, אך כיום הם יותר מבינים את הטעות הגורלית הזו.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים כל מיני סוגי קשרים בין הבקטריות במעיים למוח. למשל, איך לחץ משפיע על בקטריות שנמצאות במעיים, למי מאיתנו לא הייתה אי נעימות בבטן אחרי ראיון עבודה או סיטואציה מלחיצה כזו או אחרת.

החוקרים גם מתחילים להבין איך הבקטריות במעיים משפיעות על ההתנהגות היומיומית שלנו…

"המוח השני"

במשך עשרות שנים מדע הרפואה חוקר את מערכת העצבים המעית (ENS) ויחסי הגומלין שלה עם מערכת העצבים המרכזית. מערכת העצבים המעית היא רשת עצומה שמתפשטת על כל דרכי העיכול
ומורכבת ממעל 500 ניוטרונים ששולטים על המעי שלנו, יש שקוראים לה "המוח השני".

מערכת זו מחוברת למערכת העצבים המרכזית דרך העצב התועה שהוא תיאורטית, "הכביש המהיר" מהמעי ישירות למוח, ולמרות כל זאת מדענים סברו שהבקטריות לא יכולות להשפיע על המוח שלנו וזאת בגלל "מחסום דם המוח", שמטרתו היא הגנה על המוח מפני וירוסים, מזהמים ושמירה על הנוזל שבו נמצאים הנוירונים.

תפקידו של מחסום דם המוח קריטי מאוד לחיינו, כי לעומת זיהום על העור שאנו יכולים לרפא בעזרת תכשירים כאלה ואחרים, זיהום במוח יכול לגרום לנזק בלתי הפיך, פגיעה בהולכה העצבית כולה ואפילו לגרום למחלות קשות.

ממחקרים פורצי דרך שנעשו בשנים האחרונות אנו מבינים את השפעת הבקטריות במעי על פעילות המוח וזה משנה לחלוטין את ההבנה שלנו על "מחסום דם המוח" ובקטריות המיקרוביום.

הבקטריות שנמצאות במעי מייצרות סוגים שונים של מולקולות וכימיקלים לתוך גופינו ולמרות "מחסום דם המוח" אנו מגלים שכימיקלים האלו אכן מגיעים ומשפיעים על המוח!

ניקח לדוגמה את הסרטונין שהוא מוליך עצבי שנמצא במוח וידוע בהשפעתו על מצבי הרוח שלנו ולמרות שפעילותו העיקרית היא במוח רובו בכלל לא מיוצר במוח וכ- 80% ממנו מיוצר בכלל בקיבה והבקטריות במעיים משפיעות על כמות הייצור שלו. לכן אם נשנה את כמות הבקטריות שמשפיעות על ייצור הסרטונין במעיים נוכל להשפיע על פעילות המוח וההרגשה הכללית שלנו.

בקטריות אלו יוצרות יחדיו את המיקרוביום (שעליו דיברנו במאמר הקודם) שהיא קהילת בקטריות עשירה האחראית על פעולות שונות בגופינו. הבקטריות במעיים מעכלות את האוכל שהגוף לא יכול לעבד ומהם הוא מייצר
חומרים חיוניים לגופינו שמחזקים את המערכת החיסונית ומגנים עלינו מפני בקטריות תוקפניות.

אנחנו עדיין לא יודעים איזה בקטריות יותר טובות או פחות טובות אנו צריכים לצרוך בשביל מערכת עיכול בריאה יותר, אבל אנחנו יודעים שהמעיים צריך מגוון של סוגי חיידקים בשביל פעילות מעיים טובה יותר.

קיימים הרבה גורמים שמשפיעים על המיקרוביום ועל איזון הבקטריות במעיים, כמו:

• תרופות שאנו נוטלים
• הסביבה שאנחנו נמצאים בה
• התזונה שלנו

נכון שאנחנו לא יכולים לשלוט בכל הגורמים המשפיעים על המיקרוביום אבל אנחנו כן יכולים לשלוט על איזון טוב יותר בעזרת המזון שאותו אנו בוחרים לצרוך.

לדוגמה: סיבים תזונתיים שקיימים באגוזים, ירקות, פירות, קטניות ודגנים הם המזון המושלם עבור בקטריות המיקרוביום. כשהבקטריות מקבלות סיבים תזונתיים הן יוצרות מהן חומצות שומן קצרות שבעזרתם אנו מחזקים את דפנות המעי ואת המערכת החיסונית בנוסף לזה אנו גם מסייעים במצבים דלקתיים שיכולים לגרות למחלות רבות.

ככל שנאכל יותר סיבים תזונתיים כך נרבה את הבקטריות הטובות בגופינו.

במחקרים שנעשו לאחרונה מדענים החליפו את התזונה היומית של קבוצת אנשים מאזור כפרי לתזונה מערבית עשירה בבשר ושומן. לאחר כשלושה שבועות, הכפריים הראו סממנים של דלקתיות חריפה במעי הגס! באותו זמן החליפו גם לקבוצה מערבית את התזונה היומית לתזונה עשירה בסיבים ודלת שומן והתוצאות היו הפוכות לגמרי.

אז מה משבש את האיזון הבקטריות בגופינו?

כשאנחנו אוכלים יותר מזונות מעובדים וחסרי סיבים הבקטריות הטובות מקבלות פחות מזון כדי להתקיים עד למצב שבו הם פשוט, מתות מרעב. כך פוחת מספרם של הבקטריות הטובות ונגרם שינוי במאזן הבקטריות.

במחקר אחר שנעשה באוניברסיטת ייל גילו שירקות, פירות, קקאו, קפה ויין אדום מכילים פוליפנולים שהם נוגדי חמצון טבעיים אשר מגבירים את מגוון הבקטריות בגופינו. לעומת זאת, מזונות עתירי שומן ומזון מעובד הראו ירידה במגוון הבקטריות.

חשוב לדעת כי גם אופן הכנת האוכל משפיע על איזון הבקטריות. בדרך כלל, מזון שעובר עיבוד כמו בישול או טיגון גורם לאיבוד הסיבים, ולכן עדיף לנו לאכול פירות טריים, ירקות מאודים ומזון במצבו הבסיסי.

ישנם דרכים נוספות שעיבוד המזון דווקא מועיל ועוזר להגביר את הבקטריות הטובות וידוע גם כפרוביוטיקה, מאכלים שעברו תסיסה מכילים בקטריות פרוביוטיות.

התססה היא שיטה ששימשה בעבר כדרך לאחסן את האוכל ללא מקרר ועד היום ישנם מזונות שעוברים התססה כמו כרוב כבוש, טמפה וגם יוגורט ביו.

היתרון הגדול בצריכת יוגורט טבעי שאנו מגבירים משמעותיים את כמות החיידקים הטובים במעיים וגורמים לאיזון טוב יותר של הבקטריות בגופינו.

האם הבקטריות ידידותיות לנו?

זה מתחיל עוד בתוך הרחם של אמא שלנו, כשאנחנו עדיין ברחם אפשר להגיד שאנחנו במצב סטרילי וכשאנחנו נולדים ועוברים דרך תעלת הלידה מיליארדי בקטריות שנמצאות על אמא שלנו מיד מתחילים לכסות כל חלק גופינו. זהו תהליך חיוני וחשוב מאוד לבריאות שלנו!

מחקרים בשנים האחרונות גילו שילדים הנולדים בניתוח קיסרי בעלי סיכויים גדולים יותר להיוולד עם אסטמה, מחלות אוטו-אימוניות ואפילו לוקמיה וזאת מהסיבה שהם לא עוברים את התהליך הטבעי בתעלת הלידה.

אז מהרגע שאנו נולדים הגוף שלנו מקבל בברכה את פלישת הבקטריות לגופינו. במשך מיליוני שנים התפתחנו ויצרנו מערכת יחסים הדדית עם הבקטריות. לדוגמה: חלב אם, מכיל סוכרים מיוחדים שהייעוד שלהם הוא לתמוך ולהאכיל קבוצות מסוימות של בקטריות שנמצאות בתוך גופינו וחלק מתפקידם של בקטריות אלו הם למנוע מחלות, לחזק את המערכת החיסונית ולעזור לנו להתפתח.

כל אחד והבקטריות שלו

לכל אחד מאתנו יש קבוצת בקטריות ייחודית משלו שמורכבת מחיידקים, וירוסים, פטריות ועוד אורגניזמים שונים שאת רובם המדע עדיין לומד וחוקר. לנו, בני האדם, יש שלושה סוגים עיקריים של חיידקים הנמצאים על ובתוך גופנו:

1. הקבוצה הראשונה הם החיידקים "השקטים" ותפקידם הוא לתפוס מקום באזורים שונים בגוף כדי למנוע מבקטריות תוקפניות להגיע אל אזורים אלו.
2. הקבוצה השנייה הן בקטריות "תוקפניות" שמזיקות לנו למרות שבמשך השנים למדנו לחיות ולהתמודד איתם. לדוגמה כמו הבקטריות שנמצאות על השיניים שלנו, בקטריות אלו יוצרות חומצה על השיניים ואם אנחנו לא מצחצחים אותם היטב, החומצה ממיסה את השיניים וכך נוצרים חורים ובעיות שיניים נוספות.
3. הקבוצה השלישית הם הבקטריות "הידידותיות", הגוף שלנו רוצה וצריך אותן ואפילו מקבל אותם בשמחה. הן חיות בקהילה של כ- 380,000 מיליארד בקטריות ויותר מ-5000 מינים שונים חיים במעי שלנו.

הבקטריות בקבוצה השלישית, עוזרות לנו בתהליכי העיכול ומסייעות לנו לעבד קלוריות ממאכלים שהגוף לא מסוגל לעכל לבד.

לעומת זאת, המעי שלנו הוא גם מקום חשוף לבקטריות תוקפניות וכדי לנצח את הבקטריות המזיקות קיימת שלוחה של המערכת החיסונית אשר מגנה עלינו מפני פולשים, מזיקים ווירוסים שיכולים להזיק לבריאותנו.

למזלנו, ביננו ובין הבקטריות קיים מין "הסכם שלום" מזה כבר מיליוני שנים ובהסכם זה, אנחנו ניתן להם מזון ומקום לחיות בו ובתמורה הבקטריות יגנו עלינו מפני "פולשים" ויעזרו לנו להמשיך ולהתקיים.

במחקר שנערך בבית חולים מוכר בארה"ב התגלה שהבקטריות שנמצאות אצלנו במעי מתקשרות ישירות עם המוח שלנו.

איך זה יכול להיות אתם שואלים?

הסרוטונין שהוא מוליך עצבי חשוב מאוד במוח וגורם משפיע על מצבי הרוח שלנו ברובו מיוצר בכלל במעי שלנו. המדענים סבורים שהסיבה שבה הסרוטונין מיוצר במעי,
היא כדי לתקשר עם העצב התועה שעיקר תפקידו הוא לעצבב איברים בגוף וליצור תחושה.

בדוגמה נוספת נערך ניסוי שבדק את השפעת הבקטריות במצבים של נזק מוחי וגילו שישנן בקטריות מסוימות המעוררות תאים מהמערכת החיסונית במעי כדי לשלוח אותות אזהרה למוח, המוח מקבל את אותות האזהרה
ומפעיל תאים המסייעים למוח להשתקם.

האם הבקטריות משפיעות על הרגשות והתגובות שלנו?

האמת היא שאנחנו עדיין לא יודעים, המדע עדיין רק בתחילת ההבנה של המערכות והתהליכים האלו בגופינו. זהו תחום מדעי חדש ומסקרן שנקרא מיקרוביום שבודק את השפעת הבקטריות על הרגשות והבריאות הכללית שלנו.

חקר המיקרוביום בשנים האחרונות מתחיל לשפוך אור על השפעת הבקטריות על הגוף וההתנהגות שלנו.

בניסוי שבוצע באוניברסיטת קיימברידג' נלקחו חיידקים ממעי של אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון והאכילו בהם עכברושי מעבדה. לאחר כמה ימים המדענים הבחינו בהתנהגות חרדתית ותסמינים דומים לדיכאון.

בניסוי נוסף שנעשה על זבובי פירות אראה שהמיקרוביום שלהם משפיע על סוג האוכל אליו הם משתוקקים וזה מצביע על האפשרות שייתכן שהחיידקים הנמצאים אצלנו בגוף מעבירים מסרים למוח שלנו איזה אוכל לאכול.

מהי השפעת הבקטריות על התזונה שלנו

במעי שלנו קיימות בקטריות שונות וכמו אנשים כל אחד והטעם שלו. חלקם אוהבות אוכל בריא, סיבים תזונתיים וירקות, אחרות מעדיפות פחמימות וסוכרים ויש גם בקטריות שאוהבות אוכל שמנוני והמבורגרים.

המעי שלנו הוא כמו מחסן ואנחנו מחליטים מה יכנס לתוכו.

אם נעדיף לאכול אוכל בריא, אז נפנק את הבקטריות שאוהבות סיבים ומזון בריא ובכך נגרום להם להתרבות ולתפוס מקום. בניגוד לזאת, אם נעדיף לאכול מזון מהיר אנו נטפח את הבקטריות שאוהבות אוכל שמנוני ולא בריא ונגרום להם להתרבות ולתפוס מקום.

אבל זה לא כזה פשוט, בחיים כמו בחיים יש לנו גם תקופות פחות טובות ואנחנו מוצאים את עצמנו מתנחמים באוכל לא בריא כמו גלידות ומזון מהיר, שזה משמח את הבקטריות הלא טובות במעי מה שגורם להם להתרבות
ולתפוס את מקומם של הבקטריות שאוהבות אוכל בריא.

בנוסף לזאת, הבקטריות האלה ימשיכו לשלוח למוח אותות שזה מה שאנחנו רוצים וכך ליצור מעגל שיגרום לנו לחשוק ולאכול עוד ועוד אוכל לא בריא. זהו מעגל מסוכן והגורם להשמנת יתר, סכרת ולמחלות רבות נוספות.

אבל יש דרך להילחם בזה ולצאת מהמעגל בעזרת צריכה של מזונות בריאים והרחבת הבקטריות שאוהבות אוכל בריא על פני הבקטריות האחרות.

בעזרת התפתחות המדע, היום אנחנו יכולים לחזק את מילותיו של היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, שאמר לפני כ-400 שנים לפני הספירה – "יאה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך".

אז מה ההבדל בין בקטריה לחיידקים? אין הבדל, הבקטריות זהו שמם המדעי של חיידקים. אבל לפני כן… נקפוץ אחורה להיסטוריה. הבקטריות התגלו לראשונה לפני כ-400 שנים על ידי המדען ואן לוונהוק שהבחין בהם בעזרת מיקרוסקופ אור שבדיוק פיתח.

כ-200 שנים אחרי התגלית של ואן לוונהוק, המדען המוכר לואי פסטר חקר כל מיני סוגי בקטריות והוכיח שיש בקטריות שאחראיות על מחלות רבות ועל גילוי זה זכה בפרס נובל.

אה וכמעט שכחתי, יש גם את לואי פסטר שהמציא את תהליך הפסטור שבו מחממים את הנוזל לטמפרטורת רתיחה כדי להרוג חיידקים ונגיפים מבלי לפגוע בנוזל לדוגמה חלב מפוסטר.

ונחזור לחיידקים, כלומר הבקטריות, שבדרך כלל חסרות צבע ויש קושי לראות אותם ללא מכשור מתאים יש גם קושי להבדיל בין הבקטריות השונות. כדי להתמודד עם הקושי רופא בשם הדני כריסטיאן גראם פיתח שיטה מיוחדת לצבוע אותם בצבעים שונים בעזרת טכניקות שונות כמו חימום וקירור. בשיטה שלו משתמשים עד היום הזה והיא נקראת שיטת גראם.

איפה היינו? נכון, חיידקים, היחסים בינינו האנשים לבין הבקטריות קצת מורכבים והסיבה למורכבות היא שישנם המון סוגי בקטריות, חלקן חיות אתנו בשלום וחלקן פחות ואפילו מסוגלות להזיק לנו.

בזכות המדען לואי פסטר היום אנחנו יודעים שיש מאות אלפי סוגי בקטריות שקיימות בכדור הארץ אך קיים מיעוט שמסוגל באמת לפגוע בנו ולגרום למחלות והחשיפה אליהם עלולה להיות קטלנית ואפילו לגרום לנו למחלות קשות כמו דלקת ריאות וסטפילוקוקוס שהם חיידקים בעלי עמידות לאנטיביוטיקה ומאוד מסוכנות לנו מהסיבה שיש קושי לטפל בהם (ככלל הבקטריות המזיקות נקראות בשפה המקצועית "פתוגנים").

לעומת "הפתגונים" ניתן למצוא סוגים רבים של בקטריות שטובות ומועילות לבריאותנו ואת חלקן ניתן למצוא במאכלים כמו יוגורט שאכילתו מסייעת בתהליך העיכול ותורמות למערכת החיסונית שלנו. חוץ מבקטריות אלו ישנן בקטריות נוספות, כמו עובש ושמרים, המשמשים אותנו להכנת מזונות שונים, כגון: גבינות, יין, חומץ, יוגורט ועוד.

בקטריות האצידופולוס

בקטריות האצידופולוס או בשמם הלטיני Lactobacillus Acidophilus נחשבות לחיידקים ידידותיים ויש להן יכולת "תסיסה הומולקטית", תסיסה זו הופכת סוכר לחומצה לקטית. ניתן למצוא בקטריה זו באופן טבעי במערכת העיכול שלנו.

מאחר שכך, חלק מזני ההאצידופולוס בעלי תכונות פרוביוטיות והם מוספים כתוספי מזון בעיקר במוצרי חלב, יוגורט ובתחליפים טבעוניים.

בקטריות אלו עוזרות לתפקוד תקין של מערכת העיכול, משפרות את פעולות המעי ומחזקות את המערכת החיסונית.

נסכם בזאת שיש מאות אלפי חיידקים או בקטריות או איך שתבחרו לקרוא להם, חלקן טובות וחיוניות לנו בני האדם וחלקן מזיקות לנו. הן נמצאות כאן לפנינו וכנראה שגם ישארו אחרינו.

התשובה היא די קצרה והיא שאנחנו לא באמת יודעים איך הופיעו החיים על פני כדור הארץ אבל בזכות נפלאות המדע אנחנו כן יכולים לשער איך הכל קרה והתיאוריה הפופולרית ביותר היא המפץ הגדול. לפי התאוריה הפיזיקלית המפץ הגדול התרחש לפני כ-13.8 מיליארד שנים ונחשב לאירוע שבו היקום החל להתקיים כפי שאנחנו מכירים היום, אפשר להגיד שזאת הנקודה שבה הכל התחיל.

בואו נחשוב על זה כעל תינוק, לפני שהוא התחיל להתפתח בבטן הוא בעצם לא באמת קיים, אין לו מרחב ואין לו זמן. כך גם היה היקום לפני המפץ הגדול, הכל היה סטטי, לא היה מרחב, לא היה זמן ולא היה כלום.

מדענים רבים מתארים את המפץ הגדול כלידת היקום, הנקודה הספציפית שבה הזמן נוצר והכל התחיל. אנשי המדע התאורטי מתארים את המפץ הגדול כפיצוץ בגלקסיה שיצר תנועה של חומר ואנרגיה.

ואיך כל זה קשור אלינו?

בעקבות הפיצוץ נוצר החומר והאנרגיה, דברים התחילו לנוע ממקום למקום החומר והאנרגיה החלו להיקשר זה לזה במבנים משונים שיצרו אטומים ומולקולות. האטום הוא החלקיק הקטן ביותר ביקום, כל כך קטן שבלתי אפשרי לחלק אותו. כשאטום א’ נקשר לאטום ב’ נוצרת מולקולה. האטומים והמולקולות מתקיימים בכל היקום, בכדור הארץ ובכל חומר דומם או חי.

בכוכב הלכת שנקרא כדור הארץ קרה משהו יוצא דופן, האטומים והמולקולות הצליחו להיקשר זה בזה למבנים מורכבים שהפכו למולקולות בעלות יכולת שכפול ותגובה כימית. מולקולות אלו נקראות RNA וידועות גם כאנזימים (ה- RNA הוא קיצור ל-Ribonucleic Acid ובעברית רנ"א – חומצה ריבונוקליאית). הרנ"א הוא בעצם חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים ובעל יכולת שעתוק מידע גנטי.

המולקולות החלו לשכפל את עצמן ולהיקשר זו בזו למבנים רב תאים המוכרים בשמם DNA (ה-DNA הוא קיצור ל- Deoxyribonucleic Acid ובעברית דנ"א – מייצג חומצה דאוקסיריבונוקלאית). הדנ"א היא מולקולה ענקית שמורכבת מחומצות גרעין במבנה של סליל ובזכות ההרנ"א היא מכילה את כל המידע הגנטי הדרוש כדי לקיים כל אורגניזם חי, מבקטריות ועד לבני האדם.

העדויות שמצאו אנשי המדע מראות שהחיים הראשונים שהופיעו בכדור הארץ היו יצורים חד תאים וכמו שזה נשמע, חיים בעלי תא יחיד המוכרים לנו כחיידקים.

ולאחר כמיליארד שנים מהמפץ הופיעו גם היצורים הרב תאים שמתחלקים לממלכת הפטריות והצומח. היצורים הרב תאים החלו לשנות את סביבתם בכך שהם מפרישים חומרים שונים כגון פחמן וחמצן שגרמו לעלייה בקצב האבולוציה והופעה של זנים חדשים.

כל התהליך הזה קרה באופן איטי מאוד ואורגני לחלוטין וגם לאחר מיליארדי שנים מהמפץ הגדול האורגניזם לא הפסיק והמשיך להתפתח ונוצרו מינים רבים כגון זוחלים, דגים עופות ושאר ממלכת החיות. האבולוציה לא הפסיקה שם והמשיכה להתפתח עד האדם הראשון ממין ההומו-סאפיינפס ועד היום.

נסכם שמאז בריאת האדם קיימים החיידקים, או בעצם מאז בריאת כדור הארץ קיימים החיידקים. אנחנו צריכים אותם כדי להמשיך להתקיים ולהתפתח והם כאן כדי להישאר.

עם זאת, זהו רק חצי מהסיפור…

חיידקים הם אורגניזמים חד-תאיים שעולים על התאים בגופנו ביחס של 1.3:1, אך הם לא קיימים רק על מנת לגרום לכולנו לחלות.

הגוף האנושי מלא ב"חיידקים פתוגניים" (חיידקים פתוגניים – חיידקים מעוררי מחלות הנמצאים בפלורת המעי כדוגמת: חיידקי הקולי, סלמונלה, שיגלה ועוד) ו"חיידקים טובים" התורמים לאיזון החיידקים המזיקים במעיים ובפה. ושמירה על איזון נכון היא חלק הכרחי בבריאות הכללית. כנראה ששמעתם על המושג "חיידקים טובים" המכונים "פרוביוטיקה" – מילה שנזרקת לאוויר רבות בחנויות מזון בריאות ובקרב עולם הכושר.

מה הם חיידקים טובים?

חיידקים טובים הם למעשה קבוצה של מיקרואורגניזמים ללא כוונה רעה לגופנו. לעתים קרובות הם מוגדרים כפרוביוטיקה והם משפיעים רק על המארח שלהם (במקרה הזה, בני אדם) באופן מועיל. המיקרואורגניזמים הללו מספקים לנו חומרים מזינים וגם עוזרים לנו להגן על גופנו מפני זיהומים!

היכן נמצאים החיידקים בגוף?

התשובה המהירה היא…בכל מקום. אך במציאות, חיידקים בגוף מרוכזים בשלושה מקומות: בפה, על העור ובמעי. הם יכולים להימצא במקומות אחרים, אך אלו יותר נפוצים ויותר שווה לחקור אותם. למעשה, הערכות מראות כי 3/4 מהפעילות במערכת החיסונית במעיים ובמערכת העיכול, אשר לאחרונה משכה תשומת לב מחודשת במערכת העיכול, במיוחד ביחס לשמירה על בריאותנו. לא זאת בלבד, אלא גם יש אמונה רבה בכך שחיידקים במעיים אף יכולים להשפיע על המטבוליזם, רמות ההורמונים ומצב הרוח!

האירוע המרכזי – חיידקים במערכת העיכול

המעי האנושי הוא בית למגוון רחב של מיקרואורגניזמים, רובם נהנים מטמפרטורה אידאלית, רמת חומצות ואספקת חומרי מזון לגוף האנושי. היתרונות של חיידקים במערכת העיכול הם חשובים מאד. בלעדיהם, אנו לא נוכל לעכל את האוכל, לסנתז ויטמינים חיוניים מסוימים, לספוג מים ולהדוף חיידקים מסויימים שלעתים רבות מנסים לתקוף את המעי שלנו. חלק מחיידקי המעי החשובים ביותר כוללים לקטובצילי ( Lactobacilli), ביפידובקטריום (Bifidobacterium) וקולובקטר (Caulobacter).

בקיבה ובמערכת העיכול, החיידקים הפתוגניים הנפוצים ביותר כוללים ביניהם סלמונלה, קלוסטרידיום (Clostridium) ואי-קולי. הרעלת מזון היא כנראה הסימפטום הנפוץ ביותר של חיידקי מעי רעים שלוקחים שליטה, אך אם יש לכם מספיק חיידקים מועילים בקיבה שלכם, אתם אמורים להתאושש מכך במהרה.

בסופו של יום, אם אתם רוצים להגן על הבריאות ואיכות החיים של גופכם, עליכם להתחיל עם קיבתכם. שמירת האיזון במאבק החיצוני בין חיידקים "טובים" ו"רעים" הוא מסע לכל החיים, אך הוא חשוב מאד!

המוח שולט בכל האיברים בגופינו, ורק למעיים יש אוטונומיה. אם "נחתוך" את הקשר בין מוח למעיים, המעיים ימשיכו לתפקד.
תגלית המאה – למעיים יש מערכת עצבים משל עצמה! לזה החוקרים קוראים – המוח השני.
מערכת העצבים שבתוך המעיים בנויה ממיליארדי ניורונים ושרשראות ניורוניות. הפונקציאונליות שלה לא מסתכמת בגבולות המעיים.

רוב האותות לא עוברים מלמעלה (המוח שבראש) למטה (המוח שבמעיים), אלא בכיוון הפוך – מלמטה למעלה.
חוקרים בטוחים שהמעיים משפעים על מצב רוחינו. ברפואה כבר מנסים לרפא דכאון קליני (שלא ניתן לטפל בו תרופתית) בעזרת אותות חשמל שמגיעים מהמעיים למוח (דרך אותו "חוט טלפון" דמיוני שמקשר ביניהם).

במעיים נוצרים 90% מהסירוטונין – הורמון ה"אושר". חוקרים שואלים את עצמם "אולי מקור הדכאון נמצא במעיים ולא במוח?" שערורייתי, מסכימים?
כמו כן, חוקרים גילו את הקשר בין מצב המעיים לבין חרדה, ואפילו מחלות קשות של פרקינסון ואלצהיימר.

עכשיו נשאלת השאלה "אם המוח שולט בנו, המעיים שולטים במוח, אז מי שולט במעיים?"
במעיים שולטים חיידקים!
במעיים ישנם מיליארדי חיידקים טובים ומיליארדי חיידקים פתוגנים (רעים).
המון ניסויים בוצעו על עכברים וגילו שאלה שאין להם איזון בין בקטריות טובות לרעות, הם יותר נוטים לדיכאון.
איך יודעים האם העכבר נמצא בדכאון?
שמים אותם בדלי עם מים. עכברים בדכאון מתייאשים מהר ומפסיקים לנסות לשרוד.
אבל ברגע שלחלקם מוסיפים למזון חיידים ידידותיות (בקטריות פרוביוטיות), הם מתחילים לשחות מהר יותר, להיות אקטיביים יותר ולאורך יותר זמן.
כמו כן, הם מפרישים פחות הורמון של סטרס.
ברגע שניתקו את החוט המקשר בין המעייים למוח, הם חזרו לאותו מצב דכאון.

איך להתנגד לחיידקים שלא בדיוק תואמות את האינטרסים שלנו לחיים מאושרים יותר?
להכניס לגוף יותר חיידקים ידידותיות.
בנתיים אין גלולת קסם שתייצב את המיקרופלורה במעיים שלכם. אבל אתם יכולים לעזור לעצמכם בכך שתאכלו מזון עשיר בבקטריות פרוביותיות.
למזון עשיר בבקטריות פרוביותיות שייכים בננות ירוקות, כרוב כבוש, תפוח אדמה, שום, ביו-יוגורט, ביו-קפיר…
מוצרי חלב מוחמצים כמו ביו-יוגורט וביו-קפיר בני עד 7 ימים, מכילים כי 30-מיליארד בקטריות פרוביותיות לליטר והם נחשבים למזונות הכי עשירים בחיידקים ידידותיים מסוג לקטו וביפידו בקטריות.
מוצרים אלו ניתן להכין בבית בקלות ובמהירות, ובכך להיות בטוחים שאתם צורכים מוצרים גם בריאם וגם עשירים באמת בחיידים ידידותיים, שיעבדו בשבילכם בכדי שתרגישו טוב ותיהיו מאושרים!