יוגורט פורמולה הינו בסיס להכנת ביו-יוגורט בבית המהווה בסיס מעולה ויעיל לדיאטה, ללא חומר משמר, ללא גלוטן, ללא צבעי מאכל. מאושר על-ידי משרד הבריאות הישראלי. ניתן להזמין בטלפון: 077-8181081

יוגורט הוא אחד המזונות העשירים ביותר בחיידקים פרוביוטיים המסייעים בפירוק רכיבי המזון, חיזוק מערכת החיסון והפחתת חדירות המעיים לחומרים מזיקים. בכדי להכין יוגורט ביו בבית, כל מה שאתם צריכים זה ליטר של חלב מפוסטר על מכל סוג ושקית אחד של "YogurtFormula" – תרביות לקטיות להכנת ביו-יוגורט המכיל 5 סוגי פרוביוטיקה. כל הליך ההכנה ייקח לכם לא יותר מ-5 דקות!

החיידקים הידידותיים הנמצאים ביוגורט טבעי גורמים לאפקט חיובי על הגוף בו הם נמצאים, הם מסייעים לטיפול בדלקות נרתיק, עשויים למנוע או להקל שלשולים אצל ילדים, לצמצם הופעת כיבי קיבה ולשפר את מצבם של הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, וכן הם יכולים להביא להעלאת רמות הכולסטרול הטוב בדם, לסייע לשיפור מצבם של חולי דלקות מעיים (כמו מחלת קרון), למנוע הישנות דלקות בדרכי השתן ולהביא לשיפור במצבם של תינוקות שסובלים מאקזמה של העור.

מזמינים 10 קופסאות של יוגורט פורמולה להכנת ביו-יוגורט בבית ומקבלים מכשיר ביתי להכנת יוגורט וסט צנצנות נוסף מתנה!

10 סיבות מנצחות למה חייבים לאכול יוגורט על בסיס יומי!

1. ביו-יוגורט קל לעיכול, גם לאלו שאינם מעכלים מוצרי חלב. תהליך עיבודו והתססתו שובר את הקשר של סוכר הלקטוז המקל על העיכול.
2. ביו-יוגורט מקור טוב לחלבון מאחר והוא מכיל בין 4 ל-6 גרם חלבון בכל 100 מ"ל, שזה 20 אחוז יותר מכל מאכל חלבי אחר.
3. ביו-יוגורט מהווה מקור עשיר לסידן (כ-100 מ"ג בכל 100 גרם) עם רמת ספיגה טובה בשל החיידקים הידידותיים שבו. הסידן תורם לבנייה וחיזוק העצמות, מונע אוסטאופורוזיס, מונע ומסייע לטיפול ביתר לחץ דם ותורם למניעת סרטן המעי הגס.
4. ביו-יוגורט משפר ספיגה של ויטמינים מסוג B וסידן.
5. ביו-יוגורט תורם לבריאות המעי הגס ומוריד את הסיכון לסרטן באיבר זה. לאחר טיפול של אנטיביוטיקה, רצוי לאכול יוגורט לשיקום מערך החיידקים הטובים במעיים.
6. ביו-יוגורט מחזק את המערכת החיסונית. התרבית הבקטריאלית ביוגורט מהווה תמריץ להתמודדות בדלקות בכדוריות הדם הלבנות.
7. ביו-יוגורט בעל אפקט ריפוי לאחר דלקת מעיים ומזון מרפא לקלקולי קיבה ושלשולים, בניגוד למוצרי חלב אחרים.
8. ביו-יוגורט מוריד את ההסתברות לקנדידה (דלקת השמר).
9. ביו-יוגורט משפיע לטובה על רמת הכולסטרול בכבד ובדם.
10. ביו-יוגורט משתלב טוב עם תהליך הגדילה גם בשל יתרונותיו הבריאותיים הרבים כמו תכולת החלבון ושיפור ספיגת מינרלים וגם בשל טעמו הטוב, שאהוד כמעט על כולם, גם על האכלנים הבררנים.

למעשה החיידקים הפרוביוטיים הם האחראים לייצור ביו-יוגורט פרוביוטי שאנחנו כל כך נהנים ממנו. כדי ליצור ביו-יוגורט פרוביוטי טרי וקרמי צריך להתחיל בחלב. בחלב שאנו שותים קיימים רכיבים רבים וביניהם אפשר למצוא שמנים מסוגים שונים, חלבונים וסוכר חלב שנקרא לקטוז.

שימו לב! ביו-יוגורט פרוביוטי לא מכיל לקטוז!

מהי בקטריית Lactobacillus bulgaricus?

בקטריית Lactobacillus bulgaricus משמשת ל"אכילת" סוכר החלב (לקטוז) וייצור חומצה לקטית שמוכרת גם בשם חומצת חלב. זהו תהליך הנקרא תסיסה שבמהלכו נגרמת ירידה ברמות ה-PH וצורת החלבונים משתנה (זו אחת הסיבות שבעלי רגישות לחלב יכולים לאכול יוגורט טבעי) וכך הופך החלב לבעל מרקם קרמי יותר ונוסף הטעם החמצמץ שאנחנו אוהבים ביוגורט.

ביוגורט פרוביוטי ישנן מספר בקטריות נוספות המשמשות לחיזוק המערכת החיסונית, עוזרות למערכת העיכול ותורמות רבות לתפקודו התקין של הגוף.

יוגורט פורמולה (Yogurt Formula) -הינה תרבית פרוביוטית להכנת ביו-יוגורט פרוביוטי שנוצר בדיוק לענות על הצורך להכנת ביו-יוגורט פרוביוטי טבעי ללא לקטוז וסוכר בבית.  הבסיס להכנת ביו-יוגורט פרוביוטי הינה תערובת של 5 בקטריות פרוביוטיות מסוגים שונים:

• L.Casei
• B.Longum
• L.Bulgaricus
• S.Thermofilus
• L.Acidophilus

חמשת הבקטריות הפרוביוטיות ביוגורט פורמולה

L.Casei

החיידק הפופלרי ביותר ונמצא ברוב משקאות האקטימל משתייך לקבוצת החיידקים הפרוביוטיים וידוע בתרומתו בחיזוק המערכת החיסונית והבריאות הכללית של הגוף.

B.Longum

אחד מחיידקי הפרוביוטיקה החשובים ביותר לגוף האדם, שומר על תפקוד תקין של מעי הגס ומשפר את תפקוד המערכת החיסונית, בנוסף מסייע בהורדת כולסטרול ונלחם במזהמים בדרכי המעיים.

L.Bulgaricus

החיידק הפרוביוטי שאחראי על פירוק הלקטוז והפיכתו לחומצת חלב (מאפשר אכילת יוגורט גם למי שסובל מאי-ספיקת לקטוז).

S.Thermofilus

חיידק פרוביוטי בעל יתרונות בריאותיים רבים, משפר ומחייה את תאי העור ומגביר את ייצור החומצה הפולית בגוף.

L.Acidophilus

מקל ומסייע לבעיות במעיים כגון דלקות במעיים ומפחית את הרגישות ללקטוז חיידק פרוביוטי נפוץ אשר נמצא באופן טבעי בקיבה ושומר על רמות ה-PH ומשפר את פעילות המעיים.

מהיום תוכלו להכין לילדים ולבני משפחה שלכם ביו-יוגורט פרוביוטי, ללא סוכר, וללא לקטוז! ראו מבצע מכשיר ביתי להכנת יוגורט SEVERIN + תרבית להכנת ביו-יוגורט וביו-קפיר

כולם אוהבים יוגורט, במיוחד ילדינו. יוגורט נחשב לבריא וטעים אבל אנחנו לא תמיד יודעים מה הוא מכיל ומתי הוא ירד מפס יצור. מחקרים רבים מראים שבכל גביע של יוגורט שנמצא בחנות על המדף ישנו לפחות כפית אחת של סוכר. חברות המייצרות יגורטים בדר"כ לא מפרטים את ההרכב המלא ממה יוגורט עשוי, מה הוא מכיל, איזו רכיבים, מייצבי טעם, ריח, והכי חשוב – אף אחד מלבד חברה יצרנית לא יוכל לדעת מתי יצרו את אותו גביע, דבר יחידי שאנו יכולים לדעת הוא מתי פג תוקף של אותו יוגרט וזה בדרך כלל תאריך רחוק במספר שבועות ואפילו חודש מיום הקניה.

מה מכיל יוגורט טבעי?

לא רבים יודעים אך ביוגורט טבעי אין יותר מדי רכיבים. יוגורט טבעי מכיל בבסיסו חלב בתוספת תרבית לקטית, כלומר, אין צורך בשום דבר נוסף. אז לכל חובבי היוגורט והבריאות, בעזרת יוגורט פורמולה ו- מכשיר ביתי להכנת יוגורט SEVERIN תוכלו להכין ביו-יוגורט פרוביוטי טבעי ללא לקטוז וללא סוכר, לפי טעמכם האישי, בקלות ובמהירות.

הוראות ההכנה פשוטות:

1. שופכים 1 ליטר חלב (בקר, עיזים, ודומיו) בטמפ' החדר לתוך קערה (אפשר לחמם את החלב ישר מהמקרר למשך 2 דקות במיקרו), מוסיפים שקית אחת 5גר' של תרביט "יוגורט פורמולה" (Yogurt Formula) ומערבבים היטב.
2. מעבירים את התערובת אל מיכלי הזכוכית, סוגרים ושמים במכשיר להכנת יוגורט למשך 9-12 שעות (המכשיר שומר על טמפרטורה מבוקרת של 41-44°C ודואג שהחיידקים הפרוביוטים יהפכו את החלב ליוגורט).
3. מכניסים את ביו-יוגורט מוכן למקרר לפחות ל3 שעות על-מנת לעצור את ההליך הפרמנטציה.
4. ביו-יוגורט מוכן שומרים בקרור מקסימום 7 ימים. לאחר 7 ימים ערך בקטריאלי של היוגורט יורד.

(*) ניתן להתנסות במספר שעות שונה בכל פעם כדי לקבל מרקם וטעם (חמיצות) המתאימים לכם.

מה הם היתרונות הגדולים בשימוש מכשיר ביתי להכנת יוגורט בשילוב עם תרבית להכנת ביו-יוגורט Yogurt Formula?

1. אתם מחליטים איזה רכיבים יהיו ביוגורט שלכם, ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל, ללא גלוטן וללא סוכר.
2. אתם שולטים בטעם, במרקם ובממתיקים לפי טעמכם האישי.
3. אתם מחליטים מתי להכין ובכך שולטים על רמת הטריות של היוגורט שלכם.

שימוש במכשיר להכנת יוגורט טבעי

מכשיר SEVERIN מאפשר לנו להכין ביו-יוגורט ביתי במרקם קרמי, טבעי וללא החומרים שמוסיפים ליוגורט שאנו קונים בחנות. המכשיר משמש כמעין חממה (אינקובטור), מבקר ושומר על הטמפרטורה שהחיידקים הפרוביוטים זקוקים לה על מנת להתרבות ולהפוך את החלב ליוגורט.

המכשיר כולל 7 צנצנות זכוכית עם מכסים (ניתן לקחת לעבודה), בהם אנו ממלאים את התערובת שהכנו. לאחר שהמכשיר סיים את פעולתו אפשר להוסיף מגוון תוספות ליוגורט שהכנתם, כמו: גרנולה, דבש, פירות טריים, ריבת פירות ועוד…

מהיום אתם וילדים שלכם יוכלו ביו-יוגורט ללא לקטוז, ללא סוכר, ללא חומרים משמרים, ללא גלוטן, והכי חשוב – יותר לא תצטרכו להגביל את הילדים שלכם מלאכול יוגורטים. ביו-יוגורט טבעי שהכנתם בבית מכיל 30 מיליארד בקטריות ידידותיות  ואינו מכיל לקטוז וסוכר, מאזן את מערכת בקטריאלית של המעיים, ועוזר למערכת חיסונית! 

היוגורט הוא תוסף מעולה לתזונה היומיומית שלנו אבל לא תמיד יש לנו את הזמן לשבת ולאכול אותו עם כפית ולכן יוגורט לשתיה הוא החלופה המושלמת ובהתאם לזאת המדפים בסופר מתמלאים ביוגורט לשתייה.

על המדף בסופר נמצא יוגורט לשתיה ולֶבֶּן לשתיה מה ההבדל?

יוגורט מוגדר כחלב מותסס עם בקטריות ידידותיות ולֶבֶּן הוא גם חלב מותסס עם בקטריות ידידותיות. אך בלֶבֶּן סוג מסוים מאוד של חיידקי דגנים שמשפיע אחרת על המעי ובעיקר על המעי הגס.

לעומת היוגורט ששומר על מערכת העיכול נקיה, לֶבֶּן יכול למעשה לעזור לעכל את האוכל שלך לשמור על המעי הגס בריא. במה ביו-יוגורט טוב יותר? ביוגורט פרוביוטי ישנם 5 סוגי בקטריות שעושות הרבה יותר לגוף…

הנה כמה מהיתרונות הבולטים של יוגורט לשתיה:

1. סידן, הרבה סידן

יוגורט מכיל הרבה ויטמינים ומינרלים, בניהם ניתן למצוא סידן שמחזק את העצמות והשיניים שלנו, מספיק שתשתו כוס יוגורט אחת ביום וסיפקתם לגוף כ50% מהמנה היומית המומלצת.

2. מלא במינרלים הנחוצים לגוף

מספיק שתשתו כוס אחת ביום של יוגורט לשתיה ותקבלו גם כ- 13% מגנזיום, 19% אשלגן וכ- 40% זרחן מהצריכה היומית המומלצת וכל זה בכוס אחת.

3. ויטמינים מקבוצת B

יוגורט לשתיה מכיל ערכים גבוהים של ויטמינים מקבוצת B במיוחד B12 שמחזק את המערכת החיסונית ומגן עלינו מפני שבץ ומחלות לב.

4. חיזוק המערכת החיסונית

ויטמין D, הוא אחד הויטמינים המזינים יותר שקיימים ביוגורט, הוא מחזק את בריאות העצם, משפר את המערכת החיסונית ומפחית את הסיכון למחלות רבות, כולל מחלות לב ודיכאון.

5. סיוע במערכת העיכול

בקטריות פרוביוטיות אשר הוכח כי מסוגלות לסייע נגד דלקות שונות בגוף, זיהומים במערכת העיכול והפרעות מעיים.

בנוסף לכל זאת, אם אתם מרגישים מצוננים או חולים תשמחו לשמוע שמחקרים שנעשו בשנה האחרונה מוכיחים שבזכות השילוב של מגנזיום, אשלגן, זרחן וויטמין D יוגורט מחזק את המערכת החיסונית ועוזר להפחית את הצטטנות ושפעת, ואפילו למנוע אותה.

ולסיכום, יוגורט או יוגורט לשתיה זה לא כל כך משנה העיקר שנשלב אותו בתזונה שלנו כי הוא מספק כמעט כל חומר מזין שהגוף שלנו צריך!

זה די מובן מאליו שהבקטריות שחיות אצלנו במעיים משפיעות על התזונה היומיומית ועל הבריאות הכללית שלנו אבל מה שלא כל כך מובן הוא שהבקטריות האלו שחיות במעיים משפיעות גם על המוח שלנו.

מדענים בעבר סברו שזה בלתי אפשרי שלבקטריות יש גישה למוח, אך כיום הם יותר מבינים את הטעות הגורלית הזו.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים כל מיני סוגי קשרים בין הבקטריות במעיים למוח. למשל, איך לחץ משפיע על בקטריות שנמצאות במעיים, למי מאיתנו לא הייתה אי נעימות בבטן אחרי ראיון עבודה או סיטואציה מלחיצה כזו או אחרת.

החוקרים גם מתחילים להבין איך הבקטריות במעיים משפיעות על ההתנהגות היומיומית שלנו…

"המוח השני"

במשך עשרות שנים מדע הרפואה חוקר את מערכת העצבים המעית (ENS) ויחסי הגומלין שלה עם מערכת העצבים המרכזית. מערכת העצבים המעית היא רשת עצומה שמתפשטת על כל דרכי העיכול
ומורכבת ממעל 500 ניוטרונים ששולטים על המעי שלנו, יש שקוראים לה "המוח השני".

מערכת זו מחוברת למערכת העצבים המרכזית דרך העצב התועה שהוא תיאורטית, "הכביש המהיר" מהמעי ישירות למוח, ולמרות כל זאת מדענים סברו שהבקטריות לא יכולות להשפיע על המוח שלנו וזאת בגלל "מחסום דם המוח", שמטרתו היא הגנה על המוח מפני וירוסים, מזהמים ושמירה על הנוזל שבו נמצאים הנוירונים.

תפקידו של מחסום דם המוח קריטי מאוד לחיינו, כי לעומת זיהום על העור שאנו יכולים לרפא בעזרת תכשירים כאלה ואחרים, זיהום במוח יכול לגרום לנזק בלתי הפיך, פגיעה בהולכה העצבית כולה ואפילו לגרום למחלות קשות.

ממחקרים פורצי דרך שנעשו בשנים האחרונות אנו מבינים את השפעת הבקטריות במעי על פעילות המוח וזה משנה לחלוטין את ההבנה שלנו על "מחסום דם המוח" ובקטריות המיקרוביום.

הבקטריות שנמצאות במעי מייצרות סוגים שונים של מולקולות וכימיקלים לתוך גופינו ולמרות "מחסום דם המוח" אנו מגלים שכימיקלים האלו אכן מגיעים ומשפיעים על המוח!

ניקח לדוגמה את הסרטונין שהוא מוליך עצבי שנמצא במוח וידוע בהשפעתו על מצבי הרוח שלנו ולמרות שפעילותו העיקרית היא במוח רובו בכלל לא מיוצר במוח וכ- 80% ממנו מיוצר בכלל בקיבה והבקטריות במעיים משפיעות על כמות הייצור שלו. לכן אם נשנה את כמות הבקטריות שמשפיעות על ייצור הסרטונין במעיים נוכל להשפיע על פעילות המוח וההרגשה הכללית שלנו.

בקטריות אלו יוצרות יחדיו את המיקרוביום (שעליו דיברנו במאמר הקודם) שהיא קהילת בקטריות עשירה האחראית על פעולות שונות בגופינו. הבקטריות במעיים מעכלות את האוכל שהגוף לא יכול לעבד ומהם הוא מייצר
חומרים חיוניים לגופינו שמחזקים את המערכת החיסונית ומגנים עלינו מפני בקטריות תוקפניות.

אנחנו עדיין לא יודעים איזה בקטריות יותר טובות או פחות טובות אנו צריכים לצרוך בשביל מערכת עיכול בריאה יותר, אבל אנחנו יודעים שהמעיים צריך מגוון של סוגי חיידקים בשביל פעילות מעיים טובה יותר.

קיימים הרבה גורמים שמשפיעים על המיקרוביום ועל איזון הבקטריות במעיים, כמו:

• תרופות שאנו נוטלים
• הסביבה שאנחנו נמצאים בה
• התזונה שלנו

נכון שאנחנו לא יכולים לשלוט בכל הגורמים המשפיעים על המיקרוביום אבל אנחנו כן יכולים לשלוט על איזון טוב יותר בעזרת המזון שאותו אנו בוחרים לצרוך.

לדוגמה: סיבים תזונתיים שקיימים באגוזים, ירקות, פירות, קטניות ודגנים הם המזון המושלם עבור בקטריות המיקרוביום. כשהבקטריות מקבלות סיבים תזונתיים הן יוצרות מהן חומצות שומן קצרות שבעזרתם אנו מחזקים את דפנות המעי ואת המערכת החיסונית בנוסף לזה אנו גם מסייעים במצבים דלקתיים שיכולים לגרות למחלות רבות.

ככל שנאכל יותר סיבים תזונתיים כך נרבה את הבקטריות הטובות בגופינו.

במחקרים שנעשו לאחרונה מדענים החליפו את התזונה היומית של קבוצת אנשים מאזור כפרי לתזונה מערבית עשירה בבשר ושומן. לאחר כשלושה שבועות, הכפריים הראו סממנים של דלקתיות חריפה במעי הגס! באותו זמן החליפו גם לקבוצה מערבית את התזונה היומית לתזונה עשירה בסיבים ודלת שומן והתוצאות היו הפוכות לגמרי.

אז מה משבש את האיזון הבקטריות בגופינו?

כשאנחנו אוכלים יותר מזונות מעובדים וחסרי סיבים הבקטריות הטובות מקבלות פחות מזון כדי להתקיים עד למצב שבו הם פשוט, מתות מרעב. כך פוחת מספרם של הבקטריות הטובות ונגרם שינוי במאזן הבקטריות.

במחקר אחר שנעשה באוניברסיטת ייל גילו שירקות, פירות, קקאו, קפה ויין אדום מכילים פוליפנולים שהם נוגדי חמצון טבעיים אשר מגבירים את מגוון הבקטריות בגופינו. לעומת זאת, מזונות עתירי שומן ומזון מעובד הראו ירידה במגוון הבקטריות.

חשוב לדעת כי גם אופן הכנת האוכל משפיע על איזון הבקטריות. בדרך כלל, מזון שעובר עיבוד כמו בישול או טיגון גורם לאיבוד הסיבים, ולכן עדיף לנו לאכול פירות טריים, ירקות מאודים ומזון במצבו הבסיסי.

ישנם דרכים נוספות שעיבוד המזון דווקא מועיל ועוזר להגביר את הבקטריות הטובות וידוע גם כפרוביוטיקה, מאכלים שעברו תסיסה מכילים בקטריות פרוביוטיות.

התססה היא שיטה ששימשה בעבר כדרך לאחסן את האוכל ללא מקרר ועד היום ישנם מזונות שעוברים התססה כמו כרוב כבוש, טמפה וגם יוגורט ביו.

היתרון הגדול בצריכת יוגורט טבעי שאנו מגבירים משמעותיים את כמות החיידקים הטובים במעיים וגורמים לאיזון טוב יותר של הבקטריות בגופינו.

האם הבקטריות ידידותיות לנו?

זה מתחיל עוד בתוך הרחם של אמא שלנו, כשאנחנו עדיין ברחם אפשר להגיד שאנחנו במצב סטרילי וכשאנחנו נולדים ועוברים דרך תעלת הלידה מיליארדי בקטריות שנמצאות על אמא שלנו מיד מתחילים לכסות כל חלק גופינו. זהו תהליך חיוני וחשוב מאוד לבריאות שלנו!

מחקרים בשנים האחרונות גילו שילדים הנולדים בניתוח קיסרי בעלי סיכויים גדולים יותר להיוולד עם אסטמה, מחלות אוטו-אימוניות ואפילו לוקמיה וזאת מהסיבה שהם לא עוברים את התהליך הטבעי בתעלת הלידה.

אז מהרגע שאנו נולדים הגוף שלנו מקבל בברכה את פלישת הבקטריות לגופינו. במשך מיליוני שנים התפתחנו ויצרנו מערכת יחסים הדדית עם הבקטריות. לדוגמה: חלב אם, מכיל סוכרים מיוחדים שהייעוד שלהם הוא לתמוך ולהאכיל קבוצות מסוימות של בקטריות שנמצאות בתוך גופינו וחלק מתפקידם של בקטריות אלו הם למנוע מחלות, לחזק את המערכת החיסונית ולעזור לנו להתפתח.

כל אחד והבקטריות שלו

לכל אחד מאתנו יש קבוצת בקטריות ייחודית משלו שמורכבת מחיידקים, וירוסים, פטריות ועוד אורגניזמים שונים שאת רובם המדע עדיין לומד וחוקר. לנו, בני האדם, יש שלושה סוגים עיקריים של חיידקים הנמצאים על ובתוך גופנו:

1. הקבוצה הראשונה הם החיידקים "השקטים" ותפקידם הוא לתפוס מקום באזורים שונים בגוף כדי למנוע מבקטריות תוקפניות להגיע אל אזורים אלו.
2. הקבוצה השנייה הן בקטריות "תוקפניות" שמזיקות לנו למרות שבמשך השנים למדנו לחיות ולהתמודד איתם. לדוגמה כמו הבקטריות שנמצאות על השיניים שלנו, בקטריות אלו יוצרות חומצה על השיניים ואם אנחנו לא מצחצחים אותם היטב, החומצה ממיסה את השיניים וכך נוצרים חורים ובעיות שיניים נוספות.
3. הקבוצה השלישית הם הבקטריות "הידידותיות", הגוף שלנו רוצה וצריך אותן ואפילו מקבל אותם בשמחה. הן חיות בקהילה של כ- 380,000 מיליארד בקטריות ויותר מ-5000 מינים שונים חיים במעי שלנו.

הבקטריות בקבוצה השלישית, עוזרות לנו בתהליכי העיכול ומסייעות לנו לעבד קלוריות ממאכלים שהגוף לא מסוגל לעכל לבד.

לעומת זאת, המעי שלנו הוא גם מקום חשוף לבקטריות תוקפניות וכדי לנצח את הבקטריות המזיקות קיימת שלוחה של המערכת החיסונית אשר מגנה עלינו מפני פולשים, מזיקים ווירוסים שיכולים להזיק לבריאותנו.

למזלנו, ביננו ובין הבקטריות קיים מין "הסכם שלום" מזה כבר מיליוני שנים ובהסכם זה, אנחנו ניתן להם מזון ומקום לחיות בו ובתמורה הבקטריות יגנו עלינו מפני "פולשים" ויעזרו לנו להמשיך ולהתקיים.

במחקר שנערך בבית חולים מוכר בארה"ב התגלה שהבקטריות שנמצאות אצלנו במעי מתקשרות ישירות עם המוח שלנו.

איך זה יכול להיות אתם שואלים?

הסרוטונין שהוא מוליך עצבי חשוב מאוד במוח וגורם משפיע על מצבי הרוח שלנו ברובו מיוצר בכלל במעי שלנו. המדענים סבורים שהסיבה שבה הסרוטונין מיוצר במעי,
היא כדי לתקשר עם העצב התועה שעיקר תפקידו הוא לעצבב איברים בגוף וליצור תחושה.

בדוגמה נוספת נערך ניסוי שבדק את השפעת הבקטריות במצבים של נזק מוחי וגילו שישנן בקטריות מסוימות המעוררות תאים מהמערכת החיסונית במעי כדי לשלוח אותות אזהרה למוח, המוח מקבל את אותות האזהרה
ומפעיל תאים המסייעים למוח להשתקם.

האם הבקטריות משפיעות על הרגשות והתגובות שלנו?

האמת היא שאנחנו עדיין לא יודעים, המדע עדיין רק בתחילת ההבנה של המערכות והתהליכים האלו בגופינו. זהו תחום מדעי חדש ומסקרן שנקרא מיקרוביום שבודק את השפעת הבקטריות על הרגשות והבריאות הכללית שלנו.

חקר המיקרוביום בשנים האחרונות מתחיל לשפוך אור על השפעת הבקטריות על הגוף וההתנהגות שלנו.

בניסוי שבוצע באוניברסיטת קיימברידג' נלקחו חיידקים ממעי של אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון והאכילו בהם עכברושי מעבדה. לאחר כמה ימים המדענים הבחינו בהתנהגות חרדתית ותסמינים דומים לדיכאון.

בניסוי נוסף שנעשה על זבובי פירות אראה שהמיקרוביום שלהם משפיע על סוג האוכל אליו הם משתוקקים וזה מצביע על האפשרות שייתכן שהחיידקים הנמצאים אצלנו בגוף מעבירים מסרים למוח שלנו איזה אוכל לאכול.

מהי השפעת הבקטריות על התזונה שלנו

במעי שלנו קיימות בקטריות שונות וכמו אנשים כל אחד והטעם שלו. חלקם אוהבות אוכל בריא, סיבים תזונתיים וירקות, אחרות מעדיפות פחמימות וסוכרים ויש גם בקטריות שאוהבות אוכל שמנוני והמבורגרים.

המעי שלנו הוא כמו מחסן ואנחנו מחליטים מה יכנס לתוכו.

אם נעדיף לאכול אוכל בריא, אז נפנק את הבקטריות שאוהבות סיבים ומזון בריא ובכך נגרום להם להתרבות ולתפוס מקום. בניגוד לזאת, אם נעדיף לאכול מזון מהיר אנו נטפח את הבקטריות שאוהבות אוכל שמנוני ולא בריא ונגרום להם להתרבות ולתפוס מקום.

אבל זה לא כזה פשוט, בחיים כמו בחיים יש לנו גם תקופות פחות טובות ואנחנו מוצאים את עצמנו מתנחמים באוכל לא בריא כמו גלידות ומזון מהיר, שזה משמח את הבקטריות הלא טובות במעי מה שגורם להם להתרבות
ולתפוס את מקומם של הבקטריות שאוהבות אוכל בריא.

בנוסף לזאת, הבקטריות האלה ימשיכו לשלוח למוח אותות שזה מה שאנחנו רוצים וכך ליצור מעגל שיגרום לנו לחשוק ולאכול עוד ועוד אוכל לא בריא. זהו מעגל מסוכן והגורם להשמנת יתר, סכרת ולמחלות רבות נוספות.

אבל יש דרך להילחם בזה ולצאת מהמעגל בעזרת צריכה של מזונות בריאים והרחבת הבקטריות שאוהבות אוכל בריא על פני הבקטריות האחרות.

בעזרת התפתחות המדע, היום אנחנו יכולים לחזק את מילותיו של היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, שאמר לפני כ-400 שנים לפני הספירה – "יאה מזונך תרופתך ותרופתך מזונך".

אז מה ההבדל בין בקטריה לחיידקים? אין הבדל, הבקטריות זהו שמם המדעי של חיידקים. אבל לפני כן… נקפוץ אחורה להיסטוריה. הבקטריות התגלו לראשונה לפני כ-400 שנים על ידי המדען ואן לוונהוק שהבחין בהם בעזרת מיקרוסקופ אור שבדיוק פיתח.

כ-200 שנים אחרי התגלית של ואן לוונהוק, המדען המוכר לואי פסטר חקר כל מיני סוגי בקטריות והוכיח שיש בקטריות שאחראיות על מחלות רבות ועל גילוי זה זכה בפרס נובל.

אה וכמעט שכחתי, יש גם את לואי פסטר שהמציא את תהליך הפסטור שבו מחממים את הנוזל לטמפרטורת רתיחה כדי להרוג חיידקים ונגיפים מבלי לפגוע בנוזל לדוגמה חלב מפוסטר.

ונחזור לחיידקים, כלומר הבקטריות, שבדרך כלל חסרות צבע ויש קושי לראות אותם ללא מכשור מתאים יש גם קושי להבדיל בין הבקטריות השונות. כדי להתמודד עם הקושי רופא בשם הדני כריסטיאן גראם פיתח שיטה מיוחדת לצבוע אותם בצבעים שונים בעזרת טכניקות שונות כמו חימום וקירור. בשיטה שלו משתמשים עד היום הזה והיא נקראת שיטת גראם.

איפה היינו? נכון, חיידקים, היחסים בינינו האנשים לבין הבקטריות קצת מורכבים והסיבה למורכבות היא שישנם המון סוגי בקטריות, חלקן חיות אתנו בשלום וחלקן פחות ואפילו מסוגלות להזיק לנו.

בזכות המדען לואי פסטר היום אנחנו יודעים שיש מאות אלפי סוגי בקטריות שקיימות בכדור הארץ אך קיים מיעוט שמסוגל באמת לפגוע בנו ולגרום למחלות והחשיפה אליהם עלולה להיות קטלנית ואפילו לגרום לנו למחלות קשות כמו דלקת ריאות וסטפילוקוקוס שהם חיידקים בעלי עמידות לאנטיביוטיקה ומאוד מסוכנות לנו מהסיבה שיש קושי לטפל בהם (ככלל הבקטריות המזיקות נקראות בשפה המקצועית "פתוגנים").

לעומת "הפתגונים" ניתן למצוא סוגים רבים של בקטריות שטובות ומועילות לבריאותנו ואת חלקן ניתן למצוא במאכלים כמו יוגורט שאכילתו מסייעת בתהליך העיכול ותורמות למערכת החיסונית שלנו. חוץ מבקטריות אלו ישנן בקטריות נוספות, כמו עובש ושמרים, המשמשים אותנו להכנת מזונות שונים, כגון: גבינות, יין, חומץ, יוגורט ועוד.

בקטריות האצידופולוס

בקטריות האצידופולוס או בשמם הלטיני Lactobacillus Acidophilus נחשבות לחיידקים ידידותיים ויש להן יכולת "תסיסה הומולקטית", תסיסה זו הופכת סוכר לחומצה לקטית. ניתן למצוא בקטריה זו באופן טבעי במערכת העיכול שלנו.

מאחר שכך, חלק מזני ההאצידופולוס בעלי תכונות פרוביוטיות והם מוספים כתוספי מזון בעיקר במוצרי חלב, יוגורט ובתחליפים טבעוניים.

בקטריות אלו עוזרות לתפקוד תקין של מערכת העיכול, משפרות את פעולות המעי ומחזקות את המערכת החיסונית.

נסכם בזאת שיש מאות אלפי חיידקים או בקטריות או איך שתבחרו לקרוא להם, חלקן טובות וחיוניות לנו בני האדם וחלקן מזיקות לנו. הן נמצאות כאן לפנינו וכנראה שגם ישארו אחרינו.

התשובה היא די קצרה והיא שאנחנו לא באמת יודעים איך הופיעו החיים על פני כדור הארץ אבל בזכות נפלאות המדע אנחנו כן יכולים לשער איך הכל קרה והתיאוריה הפופולרית ביותר היא המפץ הגדול. לפי התאוריה הפיזיקלית המפץ הגדול התרחש לפני כ-13.8 מיליארד שנים ונחשב לאירוע שבו היקום החל להתקיים כפי שאנחנו מכירים היום, אפשר להגיד שזאת הנקודה שבה הכל התחיל.

בואו נחשוב על זה כעל תינוק, לפני שהוא התחיל להתפתח בבטן הוא בעצם לא באמת קיים, אין לו מרחב ואין לו זמן. כך גם היה היקום לפני המפץ הגדול, הכל היה סטטי, לא היה מרחב, לא היה זמן ולא היה כלום.

מדענים רבים מתארים את המפץ הגדול כלידת היקום, הנקודה הספציפית שבה הזמן נוצר והכל התחיל. אנשי המדע התאורטי מתארים את המפץ הגדול כפיצוץ בגלקסיה שיצר תנועה של חומר ואנרגיה.

ואיך כל זה קשור אלינו?

בעקבות הפיצוץ נוצר החומר והאנרגיה, דברים התחילו לנוע ממקום למקום החומר והאנרגיה החלו להיקשר זה לזה במבנים משונים שיצרו אטומים ומולקולות. האטום הוא החלקיק הקטן ביותר ביקום, כל כך קטן שבלתי אפשרי לחלק אותו. כשאטום א’ נקשר לאטום ב’ נוצרת מולקולה. האטומים והמולקולות מתקיימים בכל היקום, בכדור הארץ ובכל חומר דומם או חי.

בכוכב הלכת שנקרא כדור הארץ קרה משהו יוצא דופן, האטומים והמולקולות הצליחו להיקשר זה בזה למבנים מורכבים שהפכו למולקולות בעלות יכולת שכפול ותגובה כימית. מולקולות אלו נקראות RNA וידועות גם כאנזימים (ה- RNA הוא קיצור ל-Ribonucleic Acid ובעברית רנ"א – חומצה ריבונוקליאית). הרנ"א הוא בעצם חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים ובעל יכולת שעתוק מידע גנטי.

המולקולות החלו לשכפל את עצמן ולהיקשר זו בזו למבנים רב תאים המוכרים בשמם DNA (ה-DNA הוא קיצור ל- Deoxyribonucleic Acid ובעברית דנ"א – מייצג חומצה דאוקסיריבונוקלאית). הדנ"א היא מולקולה ענקית שמורכבת מחומצות גרעין במבנה של סליל ובזכות ההרנ"א היא מכילה את כל המידע הגנטי הדרוש כדי לקיים כל אורגניזם חי, מבקטריות ועד לבני האדם.

העדויות שמצאו אנשי המדע מראות שהחיים הראשונים שהופיעו בכדור הארץ היו יצורים חד תאים וכמו שזה נשמע, חיים בעלי תא יחיד המוכרים לנו כחיידקים.

ולאחר כמיליארד שנים מהמפץ הופיעו גם היצורים הרב תאים שמתחלקים לממלכת הפטריות והצומח. היצורים הרב תאים החלו לשנות את סביבתם בכך שהם מפרישים חומרים שונים כגון פחמן וחמצן שגרמו לעלייה בקצב האבולוציה והופעה של זנים חדשים.

כל התהליך הזה קרה באופן איטי מאוד ואורגני לחלוטין וגם לאחר מיליארדי שנים מהמפץ הגדול האורגניזם לא הפסיק והמשיך להתפתח ונוצרו מינים רבים כגון זוחלים, דגים עופות ושאר ממלכת החיות. האבולוציה לא הפסיקה שם והמשיכה להתפתח עד האדם הראשון ממין ההומו-סאפיינפס ועד היום.

נסכם שמאז בריאת האדם קיימים החיידקים, או בעצם מאז בריאת כדור הארץ קיימים החיידקים. אנחנו צריכים אותם כדי להמשיך להתקיים ולהתפתח והם כאן כדי להישאר.